שיעור מספר 1 : שפת העם מניעה את הנרטיב. איחוד האמירויות היהודיות מלמד את שפת העם הנכונה, על ישראל והיהדות. רק במחשבות ובמילים אמיתיות ניתן להכיר ולקיים את המציאות הנרטיבית של ההיסטוריה בעבר ובהווה.

אין דבר כזה "התנחלויות". עם זאת, היהודים החלוצים שלנו אכן מתיישבים לגור בשכנות לאויבינו. כפרים, עיירות וערים יהודיות בלב הארץ המקראית אינן התנחלויות.

המנטרה ש"התנחלויות הן מכשול לשלום" כדוגמה. הנה התגובה שכולם צריכים לדעת. המפה למטה עם הסבר מסבירה מדוע, אנו, היודעים, מבינים ש"התנחלויות" אכן מונעות מלחמה! הסבר מפורט למטה, מלווה בידע שמקרב את אחדות בני ישראל.

זכותה של ישראל להחזיק בלב ליבה המקראי ההיסטורי, יהודה ושומרון, אינה ניתנת לערעור. אלו המתייחסים לשטח זה כ"גדה המערבית" עושים זאת בדעות קדומות. העם היהודי הוא האוכלוסייה הילידית של ארץ ישראל ההיסטורית. ישראל כבשה מחדש וביטלה את מולדתה הקדושה, החל מלידתה מחדש ב-14 במאי 1948. תודה לאל.

להבין שאין סכסוך ישראלי-ערבי או סכסוך ישראלי-פלסטיני. ישראל קיימת במצב מלחמה מאז לידתה מחדש. ישראל היא מושא ללוחמה מתמשכת ובלתי פוסקת בהשראת הג'יהאד האסלאמי וביזומה, שמטרתה להשמידה. השפה העממית מניעה את הנרטיב, עלינו לנצח במלחמה הנרטיבית הזו. אנחנו באיחוד האמירויות קיימים בדיוק בשביל זה.

לאלו הדוגלים בהקמת מדינה פלסטינית חדשה לגמרי, אני שואל: בין השנים 1949 ל-1967 ישראל לא שלטה על מה שנקרא "הגדה המערבית" ו"עזה", לא היו יהודים ולא "התנחלויות" במה שה-Ash.F.O./רשות הפלסטינית מגדירים כיום כ"פלסטין ההיסטורית". מדוע לא הוקמה פלסטין במהלך 19 השנים הללו? והתשובה מובנת מאליה, שכן אין מלחמות בעזה או במלחמות לבנון, אינתיפאדות וכו'. אלה קרבות באותה מלחמה על עצמאותה היהודית של ישראל בארץ אבותיה. הבה נפעל ונתפלל ליום שבו יסתיים הרצח והאלימות האידיאולוגית נגד בני ישראל. אמן. מאמר מלא מאת רפאל האר.